חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ.

כָּתַב בְּסֵפֶר חֶמְדַּת יָמִים, (בְּסוֹף פֶּרֶק ב' דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל דַּף י"א עַמּוּד ד') וְזֶה לְשׁוֹנוֹ, וְנִרְאָה לִי דִּכְמוֹ שֶׁיּוֹעִיל לְמִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִלְמֹד מִפְּנֵי טִרְדּוֹתָיו, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִלְמֹד, דְּמַסְפִּיק לַאֲחֵרִים הַלּוֹמְדִים, וְנֶחֱשַׁב לוֹ כְּאִלּוּ הוּא לוֹמֵד בְּעַצְמוֹ. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אִלּוּ נֶאֱמַר אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יִלְמַד, לֹא הָיְתָה תְּקוּמָה, אֶלָּא אֲשֶׁר לֹא יָקִים.

 

אִלּוּ נֶאֱמַר עֵץ חַיִּים הִיא לַעֲמֵלִים בָּהּ לֹא הָיְתָה תְּקוּמָה, אֶלָּא עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ. כֵּן תּוֹעִיל לָהֶם לְאוֹתָן בְּנֵי אָדָם אֲשֶׁר לֹא עָצְרוּ בְּכֹחָם לַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם בְּקִיּוּם מִדָּה זוֹ, גַּם לְזֶה יֵשׁ תִּקּוּן. שֶׁיְּבָרְרוּ כָּל אֶחָד אִישׁ יְרֵא אֱלֹהִים, הָעוֹמֵד בְּבֵית ה' בַּלֵּילוֹת, וְיַחֲזִיקוּ בְּיָדוֹ לְפַרְנְסוֹ וּלְכַלְכְּלוֹ. וְיִהְיֶה לָהֶם חֵלֶק בְּתוֹרָתוֹ, וְיוּכְלוּ לָצֵאת קְצָת יְדֵי חוֹבָה עַל יְדֵי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה. אָכֵן אֵין זֹאת כִּי אִם בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, אֲבָל בְּבֹא עֵת וּזְמַן יָמִים נוֹרָאִים וְאַדִּירִים, בֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים, לֹא יוּכְלוּ לְהֵרָפֵא, כִּי אִם חָרוֹד יַחְרְדוּ לָקוּם וּלְהִתְעוֹרֵר, עַד כָּאן דְּבָרָיו.

 

("כַּף הַחַיִּים", לְרַבֵּנוּ חַיִּים פָלָאגִ'י זצוק"ל, סִימָן ג' אוֹת מ')

מַעֲלַת הַתְּמִיכָה בַּעֲמֵלֵי הַתּוֹרָה וְהַלּוֹמְדִים בַּחֲצוֹת. "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשׂכָר בְּאֹהָלֶיךָ". הִנֵּה לְאַחַר שֶׁנִּתְבָּאֵר גֹּדֶל חִיּוּב וּמַעֲלַת הַלִּמּוּד בַּחֲצוֹת לַיְלָה, יֹאמַר הָאָדָם הַחוֹשֵׁב אֶל לִבּוֹ, הֵיאַךְ אוּכַל גַּם אֲנִי לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, לְאַחַר עָמָל וָטֹרַח שֶׁל יוֹם שָׁלֵם, וְגַם לְמָחֳרָת יֵשׁ לוֹ יוֹם שֶׁל עָמָל וָטֹרַח, וְאֵין בִּיכֹלְתּוֹ לִישֹׁן וְלָנוּחַ כִּי אִם בְּלֵילוֹתָיו. אִם כֵּן מַה יַעֲשֶׂה וְיִנָּצֵל מִכָּל מַה שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל.

 

מָצְאוּ לוֹ חֲכָמֵינוּ זַ"ל פִּתָּרוֹן, וְהוּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּחֻמָּשׁ דְּבָרִים (ל"ג, י"ח): "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשׂכָר בְּאֹהָלֶיךָ". וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל, שֶׁהָיָה הֶסְכֵּם בֵּין יִשָּׂשׂכָר לִזְבוּלוּן, שֶׁיִּשָּׂשׂכָר יֵשֵׁב וְיִלְמַד, וּזְבוּלוּן יָזוּן אוֹתוֹ, וִיקַבֵּל שָׂכָר עֲבוּר זֶה בַּשָּׁמַיִם, כְּאִלּוּ שֶׁהוּא גַּם כֵּן יָשַׁב וְעָסַק בַּתּוֹרָה. וְזֶהוּ מַה שֶׁאוֹמֵר הַפָּסוּק, שֶׁיִּשְׂמַח זְבוּלוּן עַתָּה בְּצֵאתוֹ לְמִסְחָר, וְלֹא כְמוֹ כָל הַיּוֹצְאִים לְמִסְחָר שֶׁיּוֹצְאִים בְּלֵב חוֹשֵׁשׁ, שֶׁמֶּא יַצְלִיחוּ שֶׁמֶּא לֹא יַצְלִיחוּ. אוּלָם לִזְבוּלוּן אֵין מַה לַחֲשֹׁשׁ, דְּוַדַּאי יַצְלִיחַ. וְהַטַּעַם, מִשּׁוּם שֶׁ"יִּשָּׂשׂכָר בְּאֹהָלֶיךָ", דְּהַיְנוּ שֶׁיִּשָּׂשׂכָר יוֹשֵׁב בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְעוֹסֵק וְהוֹגֶה בַּתּוֹרָה. וְכֵיוָן שֶׁזְּבוּלוּן שְׁלִיחַ מִצְוָה לָזוּן אֶת יִשָּׂשׂכָר, לָכֵן אֵין לוֹ מַה לַחֲשֹׁשׁ, דְּוַדַּאי הוּא שֶׁיַּצְלִיחַ בַּעֲבוּר מִצְוָה זוֹ. כָּךְ מְפָרֵשׁ רַבֵּנוּ חַיִּים בֶּן עָטָר זצוק"ל, בְּפֵרוּשׁוֹ "אוֹר הַחַיִּים" עַל הַתּוֹרָה.

 

וְכֵן מְבֹאָר גַּם כֵּן בְּרַשִׁ"י בְּחֻמָּשׁ בְּרֵאשִׁית (מ"ט, י"ג) עַל הַפָּסוּק, "זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן". שֶׁהָיָה זְבוּלוּן עוֹסֵק בִּפְרַקְמַטְיָא וּמַמְצִיא מָזוֹן לְשֵׁבֶט יִשָּׂשׂכָר וְהֵם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה. הוּא שֶׁאָמַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשׂכָר בְּאֹהָלֶיךָ". זְבוּלוּן יוֹצֵא בִּפְרַקְמַטְיָא, וְיִשָּׂשׂכָר עוֹסֵק בַּתּוֹרָה בְּאֹהָלִים, עַד כָּאן לְשׁוֹן רַשִׁ"י. וּמֵעַתָּה מְבֹאָר לְפָנֵינוּ עֵצָה לְאָדָם שֶׁאֵין בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לָקוּם בַּלַּיְלָה בַּחֲצוֹת, וְהִיא שֶׁיִּתְמֹךְ בְּלוֹמְדֵי הַתּוֹרָה בַּחֲצוֹת, וּבְכָךְ יְהֵא חֶלְקוֹ עִם לוֹמְדֵי חֲצוֹת בְּעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב.

וּמַה גָדְלָה מַעֲלַת הַתּוֹמֵךְ בְּלוֹמְדֵי הַתּוֹרָה, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁכָּתַב הַ"סְּפוֹרְנוֹ" בְּחֻמָּשׁ בְּרֵאשִׁית עַל הַפָּסוּק הַנִּזְכָּר לְעֵיל שֶׁהַכָּתוּב הִקְדִּים אֶת זְבוּלוּן הָעוֹסֵק בִּפְרַקְמַטְיָא, לְיִשָּׂשׂכָר הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה. וְאַף מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה בְּפָרָשַׁת וְזֹאת הַבְּרָכָה, גַּם כֵּן הִקְדִּים אֶת זְבוּלוּן לְיִשָּׂשׂכָר. וְהַטַּעַם הוּא מִשּׁוּם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, מִבְּלִי שֶׁיַּשִּׂיג הָאָדָם קֹדֶם לָכֵן דֵּי מַחֲסוֹרוֹ. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל (אָבוֹת פֶּרֶק ג' מִשְׁנָה י"ז) "אִם אֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה". וּבְסִיּוּעַ הָאֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ לְהַמְצִיאוֹ דֵּי מַחֲסוֹרוֹ כְּדֵי שֶׁיַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בִּזְבוּלוּן. הִנֵּה הִתְיַחֲסוּת הָאֵל יִתְבָּרַךְ בְּהִשְׁתַּדְּלוּת הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, תִּהְיֶה מְיֻחֶסֶת לִשְׁנֵיהֶם. וְזֹאת גַּם כֵּן הָיְתָה כַּוָּנַת הַתּוֹרָה בְּמַתְּנוֹת כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה שֶׁיְּסַיֵּע כָּל הָעָם לְתוֹפְסֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהֵם הַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִּים, וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכּוּ כֻּלָּם לְחַיֵּי עוֹלָם. וְלָכֵן הִקְדִּים הַכָּתוּב אֶת זְבוּלוּן הַמְּסַיֵּעַ, לְיִשָּׂשׂכָר הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, מִשּׁוּם שֶׁגָּדוֹל הַמְּעַשֶּׂה יוֹתֵר מִן הָעוֹשֶׂה, דְּאִם אֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה, וּמִכָּאן נִרְאֶה עַד כַּמָּה גְדוֹלָה מַעֲלַת הַתּוֹמֵךְ בְּלוֹמְדֵי הַתּוֹרָה.

וְכִדְבָרִים אֵלּוּ כּוֹתֵב רַבֵּנוּ יוֹנָה מִגִּירוֹנְדִי, מֵרַבּוֹתֵינוּ הָרִאשׁוֹנִים, בְּאִגֶּרֶת הַתְּשׁוּבָה (אוֹת ז') וְיַעֲזֹר בִּשְׂכִירוּת הָרַבָּנִים, כְּדֵי שֶׁיַּעַמְדוּ בְּעִירוֹ וְיִהְיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה עַל יָדוֹ. וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּסִפְרִי, כִּי זֶהוּ מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (מִשְׁלֵי ג', י"ח): "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ", לְלוֹמְדֶיהָ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, שֶׁהֵם הַמַּחֲזִיקִים יְדֵי הַתַּלְמִידִים וְהָרַבָּנִים.

(לִקּוּט מִדִּבְרֵי חֲכָמִים)

מתוך ספר לימוד חצות - תפילת השבים

מוכנים לדבר?